שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות מזיקים 

כאשר עולה תחושה שהחיים מתפרקים, הנטייה היא להיצמד למוכר ולידוע: למקום, למצב הקודם, להרגלים קודמים וכו'. כדי לצלוח משבר יש צורך לשחרר את אותם הדברים שעמדו בדרכך או גרמו למשבר. אלה הם אותם מרכיבים אישיותיים והתנהגותיים שאינם מאפשרים שינוי, אלא מקבעים למקום שהביא למשבר. לעיתים יש ללמוד לוותר על מה שאיננו משרת אותנו יותר,מונע מאיתנו לנוע קדימה, לבחון ולחתור למטרות הבאות.

אחד המרכיבים שיש לשנות היא דרך התמודדות עם מצבים כאלה ואחרים. התמודדות המלווה בדרך כלל בהתנהגויות לא מותאמות, פרשנויות שליליות, דימוי עצמי נמוך וכו'.

על מנת לערוך שינוי יש לפעמים צורך בשינויים קונקרטיים כמו: מקום עבודה, חברים המביאים איתם מטענים שליליים, פנטזיות לא מציאותיות וכו'.

הפחד משינוי

ברור לחלוטין שמפחיד מאוד לעשות שינוי ולוותר על דברים שמרבית חייך האמנת ונאחזת בהם. מדובר בתחושה של צניחה חופשית כשלא בטוח מה יבוא במקום ומה יעצור את הנפילה. להרפות ולשחרר נראה כמו מעשה פאסיבי, כניעה. להרפות הוא למעשה שינוי בתובנה שהכלים בהם השתמשת אינם יעילים יותר ועליך לאמץ במקומם כלים חדשים, שונים. יש צורך בלא מעט אומץ לב להתבונן נכוחה ולומר לעצמנו, בעיקר, שהעמדות שאנו אוחזים בהם צריכים לעבור עיבוד ושינוי משום שאינם משרתים אותנו יותר.

עשיית שינוי משמעותו שהאדם לוקח חלק פעיל ואחריות בעיצוב חייו, גם על השינוי המיידי וגם על ההשלכות העתידיות של שינוי זה. קשה מאוד להרפות מהרגלים, התנהגויות, דפוסים, אמונות ופרשנויות. בני אדם אוחזים בכל אלה משום שהם מוכרים, ידועים ונמצאים ב"איזור הנוחות" שלהם, כל שינוי נראה כאילו דבר מה קריטי נשמט ואין דבר במקומו. אנו לא מרפים משום שחלק מהחינוך הוא לא לוותר, או מפני הפחד מהמחיר שעלולים לשלם על אי הוודאות לגבי העתיד.

חיים מזכרון

אדם חי מתוך ובתוך זיכרון ושכבות הבונות את אישיותו וזהותו. אך במהלך השנים חלים שינויים בנסיבות החיים אשר מצריכות שינוי.

לדוגמא: שי בן 35, נשוי+2 הגיע לטיפול בידיעה שכל חייו היה הילד הפחות מוצלח בבית, שהוא כישלון, עושה עבודה שהיא הרבה מתחת ליכולותיו משום שאינו מאמין שיכול להשיג עבודה טובה מזו. בנוסף סבל ממשקל ייתר ובשנים האחרונות השיל כ-25 ק"ג. כאשר הגיע לטיפול המשיך לראות עצמו שמן וכבד, לא יוצלח אשר כשל בכל המטרות שהציב בפניו. קשה היה לו לראות את ההישג המיידי והנראה לעיין ?ירידה מרשימה במשקל ושמירה על משקל  לאורך זמן. הוא המשיך לראות עצמו שמן, הלך עם בגדים גדולים למידותיו, שמר בארון את כל הבגדים הגדולים.

היה פער בין איך שירואה עצמו לבין המציאות ?איש רזה וחטוב.

בהמשך הסתבר כי שי אףסיים לימודי הנדסה בהצטיינות. אבל, גם ברמה המקצועית אחז בזיכרון הילדות של ילד שמן ולא מוצלח. הוא לא היה מחובר להישגים אלא לכישלון. שינעזר בטיפול כדי לשנות את תבניות החשיבה השליליות ותחושת התבוסתנות. הוא החל להאמין שעליו לשנות דפוסים אלה כדי להתקדם ולהתחיל להתבונן במציאות העכשוית כפי שהיא ?הוא שבוי בדימוי העצמי השלילי שאין לה אחיזה במציאות. הוא החל לחפש מקום עבודה חדש המתאים לכישוריו ויכולותיו כפי שהוכחו. היה עליו לוותר על מקום עבודה לא מספק ומתסכל אבל "בטוח", בתמורה לאפשרות שהוא סוף סוף יגיע למימוש הפוטנציאל המקצועי שלו, קנה בגדים חדשים אשר מתאימים למידותיו העדכניות והחל לטפח עצמו. התהליך לווה בהתלבטויות והתחבטויות מתוך מקום של אחריות, אך גם מפני הפחד מהלא נודע. כיום שיעובד כמהנדס בחברה שמעריכה את כישוריו הרבים ואת יכולותיו להצעיד את הצוות שלו לפרויקטים חשובים. שיהיה צריך להרפות ולשחרר דפוסי חשיבה והתנהגות רבים במטרה לצמוח ולעשות שינוי.

לשחרר את העבר

כאשר אדם איננו מסוגל להניח ולהשתחרר ממה שהיה בעבר, הוא ישתמש באותם הכלים, לא תמיד יעילים, ששרתו אותו מרבית חייו. כמובן שקל יותר לדבוק בזהות של מי שהיינו מאשר לדמיין את אשר נוכל להיות עכשיו.

כדי להיות מסוגל להרפות יש להאמין שיבוא משהו אחר במקום. זו פעולה של חופש, אמון ואמונה כאשר משחררים, אפשר יהיה למצוא משהו חדש, טוב יותר, שונה, אבל הדברים עשויים לקחת זמן. כל שינוי גובה מחיר אשר לעיתים מפחיד.

לדוגמא: ג. אשר מרבית חייה הייתה בחרדה לאחר אירוע חיים שהיה בילדותה. כל חייה התנהלה מתוך חרדה זו. כאשר נישאה ונולדו לה ילדים, החרדה לילדים גבתה מחיר גבוה מחייה הזוגיים. האשה סרבה לאפשר לבעלה לצאת לבד עם הילדים, היא חששה שמשהו עלול לקרות להם. כאשר סוף סוף אפשרה לבעלה לצאת עם הילדים, נהגה להתקשר אליו לעיתים קרובות, לתת לו הוראות כיצד לנהוג בילדים, מה להלביש, מה להאכיל וכו'. דפוס זה גרם לשחיקה, תסכול וכעס בין בני הזוג.

בתהליך הטיפולי האישה למדה "לשחרר", לוותר על השליטה בשעות שבעלה עם הילדים, להשקיט את החרדה וללמוד להאמין שלא יקרה לילדים דבר, גם כשהיא איננה בסביבה. התהליך היה מלווה בכאב, משום שהחרדה הפכה להיות חלק ממה שהיא, חלק מאישיותה. היא למדה שאותם מרכיבים שהזינו את החרדה בילדותה המוקדמת, אינם רלוונטיים כיום. שעליה לפנות מקום בתוכה כדי לסמוך על האחרים, כולל הבעל.

הילדים,  בדומה לאמם, החלו לגלות סימני חרדה. בשלב זה ג. פנתה לטיפול משום שלא יכולה הייתה לשאת את המחשבה שהיא מנחילה לילדיה דפוס שפגע ופוגע בה. ג. הבינה שעליה להתמודד עם החרדות בעיקר עבור עצמה אבל גם כדי להעלות את איכות חייה וחיי משפחתה. הטיפול היה בעיקר פרטני וחלק מהפגישות היו זוגיות. הדבר איפשר לבני הזוג הידברות והתמודדות משותפת עם מצבי חוסר ודאות, בניית אמון מחודש ותקשורת שתאפשר רגיעה וויתור על דפוסים ישנים.

עניין של איזונים ובלמים

אחד המרכיבים החשובים בחיים הוא איזון, נקודת אמצע מייצבת, חיבור בין העבר, ההווה והעתיד. האיזון הוא מרכיב חיוני  בחיים.  פעמים רבות אנו זקוקים למישהו שיאזן אותנו. אך האופטימאלי הוא מציאת נקודת איזון בתוכנו. במקרים שאיננו יכולים למצוא לבד את נקודת האיזון, כדאי להיעזר בטיפול. הטיפול מאפשר מרחב בטוח להעזה, שינוי והתפתחות.